המל"ל כגוף ביצועי ולא כגוף מטה: הוועדה מצביעה על עיוות מבני חמור: המטה לביטחון לאומי (המל"ל), שאמור לספק תמונת מצב אובייקטיבית וחלופות לקבינט, הפך לזרוע הביצועית החשאית של ראש הממשלה. אנשי המל"ל ניהלו מו"מ ישיר מול גרמניה מעל לראשם של משרד הביטחון וצה"ל, תוך מידור הגורמים המקצועיים שאמורים לבצע את הרכש.
כשל 'הצוללת המצרית': ראש הממשלה אישר לגרמניה למכור צוללות מתקדמות למצרים (מדינת צד ג') מבלי ליידע את מערכת הביטחון הישראלית. הדבר נחשף רק בדיעבד וגרם לפגיעה בביטחון וביחסי החוץ, כולל תקרית מביכה בה הנשיא ריבלין התעמת עם אנגלה מרקל על הנושא, והיא השיבה לו שנתניהו אישר זאת.
מניפולציית המחירים של חיל הים: כדי לקבל אישור לרכש צוללות חדשות וספינות 'סער 6', חיל הים הציג לקבינט ולמקבלי ההחלטות תג מחיר נמוך משמעותית מהעלות האמיתית (לדוגמה, הצגת 1.8 מיליארד יורו במקום 3 מיליארד), מתוך ידיעה שהמספרים שגויים, כדי 'להחליק' את האישור התקציבי.
Key Takeaways
**יישום חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי (יוני 2025):** הממשלה תחויב לגבש מסמך אסטרטגי כתוב המגדיר איומים ומענים, כדי למנוע רכש גחמתי.
**הקמת גוף פיקוח חיצוני לקבינט:** המלצה להקים ועדה מקצועית שתעבד את החומרים עבור שרי הקבינט, כדי שלא יהיו תלויים רק במידע שמסונן על ידי המל"ל או ראש הממשלה.
**רפורמה במשרד הביטחון:** יצירת מנגנון פיקוח הדוק של משרד הביטחון על תהליכי בניין הכוח הפנימיים בתוך צה"ל, כדי למנוע מצב שזרוע (כמו חיל הים) פועלת עצמאית מול הדרג המדיני.
**היערכות למסקנות האישיות:** הדו"ח הנוכחי הוא מערכתי, אך צפוי דו"ח נוסף עם מסקנות אישיות חריפות נגד נתניהו וראש המל"ל לשעבר, שעלולות לקבוע כי פגעו בביטחון המדינה.
