עושים חשבון Osim Heshbon

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לשיחה על יוקר המחייה. מה זה בכלל יוקר מחייה, והאם יוקר המחייה עולה בגלל האינפלציה? מה עומד מאחורי יוקר המחייה, והאם הריכוזיות והמונופלים הם לב הבעיה? ומה ניתן לעשות בשביל לשפר את רווחת הציבור בישראל, ובפרט להוריד את מחירי המוצרים והשירותים במשק?

לבקשת מאזיני הפודקאסט, הקדשנו את הפרק להנרי ג'ורג' ולמשנתו הכלכלית, שבמרכזה שילוב של כלכלה קפיטליסטית עם מס כבד על קרקע. האם מדובר בפנטזיה או שיש מה ללמוד מהרעיונות של ג'ורג', רעיונות שסביבם קמה תנועת ה"ג'ורג'יזם"? ומה חשבו על משנתו של ג'ורג' קארל מרקס ומילטון פרידמן?

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן בעוד פרק שעוסק בפערים כלכליים והפעם הדגש הוא על ניידות כלכלית, על הפריפריה, על העוני, על מדיניות כלכלית לטיפול בעוני ועל הפערים בין ערבים ויהודים ובין אשכנזים למזרחים. האם יש בסיס לטענות של פוליטיקאים רבים על פערים עדתיים משמעותיים בישראל?

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן, לשיחה על אי שוויון בהכנסות, על מדיניות כלכלית לצמצום אי השוויון והעוני, על ניצול לרעה של מדינת הרווחה בישראל, על פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ועל אי השווין בתוך הקבוצות. וגם על הבדלים בדפוסי ההצבעה בישראל בין אשכנזים למזרחים ובין משכילים יותר למשכילים פחות.

בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם המחקר של התיווך הפיננסי, ובעיקר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים: אנחנו פותחים במקרו כלכלה: על הקשר בין חיסכון והשקעה, ושואלים מדוע בכלל צריך תיווך פיננסי? ומשם פונים לשאלת החסמים בשווקים שפוגעים בהקצאה היעילה של האשראי במשק, ומנתחים את המנגנונים שמסייעים להתגבר עליהם. בפרט, אנחנו מדברים על מודל האסימטריה באינפורמציה ובעיית "הלימונים" של חתן פרס נובל ג'ורג' אקרלוף, מודל "האיתות" של חתן פרס נובל מייקל ספנס, על "הקצאת אשראי" של חתן פרס נובל ג'וזף שטיגליץ, על המחקר על עודף האופטימיות של יזמים, ואיך הוא קשור לתאוריות השונות, וגם על צד הביקוש: הרתיעה של יזמים מאשראי. מלווה אותנו בפרק הגר פרץ דיין, שנותנת את הזווית של הפרקטיקה של מתן אשראי לעסקים בישראל.

פתחנו את הפרק בדיון על הילודה הנמוכה במדינות המפותחות, על תוכניות לעידוד ילודה, למה בכלל זו בעיה, ואיך זה קשור להגירה. וממשיכים עם דיון על ההשלכות של הגירה על המדינה הקולטת: מדוע מהגרים מועילים לכלכלה, בניגוד לטענות פופולריות, והיכן מהגרים דווקא פוגעים בחברה ובכלכלה, שוב בניגוד לעמדות מקובלות.

מה קורה לבעל עסק קטן כשהוא מבקש הלוואה? עושים חשבון מארחים את הגר פרץ דיין, מייסדת (משותפת) ומנכ"ל אלטשולר שחם אשראי, לשיחה על עסקים קטנים ועל מתן אשראי. אנחנו מדברים על תפקיד העסקים הקטנים, על חלקם בתוצר ובתעסוקה, על הקשיים הביורוקרטיים שחונקים אותם, על הקשיים בקבלת אשראי, על היתרונות של גופים מוסדיים בתחום האשראי, על הקמת בנקים רזים שגם יאפשרו פקדונות, על איגוח, ועוד.

האם ברירה טבעית השפיעה על הכלכלה ב-200 שנה האחרונות? בפרק הזה אנחנו חוזרים למחקר שפורסם לפני כמעט חצי יובל, שהציע היפותזה מאוד ספוקליטיבית, על פיה שינויים בהתפלגות האוכלוסייה האנושית, בתהליך של ברירה טבעית, הוביל לעלייה בהון האנושי ולהתנעת המהפיכה התעשייתית. עם השנים שחלפו הצטברו עוד ועוד עדויות מהמחקר ההיסטורי, ולאחרונה מהמחקר הגנטי, שמספקות תמיכה משמעותית לתאוריה.

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁 למילוי הסקר ליחצו כאן הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים? עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לעוד פרק על מסחר בינלאומי. בפרק זה, אנחנו לומדים איך נוצר ייתרון יחסי על ידי ניסיון ויתרונות לגודל, איך בכלל יודעים באיזה מוצרים יש למדינות יתרון יחסי, ואיך לחשוב על יתרון יחסי כשיש לנו הרבה מדינות והרבה מוצרים. וגם, מה המחקר האמפירי מראה לנו על הניבויים של המודלים, האם יש בכל זאת הצדקה למכסי מגן, למשל בתעשיות ינוקא, ואולי בכלל כדאי להטיל מכס למרות צמצום המסחר כמקור להכנסה ממיסים?

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 האם לפרה הישראלית יש באמת יתרון יחסי? עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לשיחה על איך מסחר בינלאומי מושפע מהיתרון היחסי של מדינות בעולם מורכב עם הרבה מדינות והרבה מוצרים, מה קורה כשתעשיות עוברות ממדינות המערב למדינות עולם שלישי, האם מסחר תורם או פוגע ברווחה, ומה לגבי השפעת המסחר הבינלאומי על אי השוויון בהכנסה?

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים רוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 בהמשך לפרק על מיסוי קרן ההשתלמות, שבו עסקנו בבחירה הפוליטית-ערכית של מערכת מס, בפרק הזה אנחנו מתעמקים ביעילות מערכת המס, ובפרט בצמצום הנטל העודף של המס, ומסבירים את המושגים החשובים של אפקט ההכנסה ואפקט החלופה של שינוי מחיר

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 עושים חשבון מנתחים את ההצהרות של שר האוצר על מצב הכלכלה ואת תוכניתו הכלכלית. האם הכלכלה באמת במצב מצוין לאור העלייה בבורסה, התחזקות השקל, והאבטלה הנמוכה, כפי ששר האוצר, וראש הממשלה טוענים, או, אולי, המצב פחות טוב? ומה לגבי תוכניתו הכלכלית של שר האוצר: האם רצוי להקל במס על עולים חדשים? האם נכון לחשוף את משק החלב לתחרות? האם רצוי להקל בנטל המס על המעמד הבינוני? האם רצוי למסות קרקע? והאם הציונות עדיין נשענת על עליה והתיישבות? בסוף הפרק: תשובות לשאלות המאזינים. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.🎧 להאזנה לכל הפרקים ללא עלות היכנסו לאתר של רשת עושים היסטוריה בלינק הזה ולצפייה הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩 לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

האם צודקים במשרד האוצר שרצוי לבטל את ההטבה במס בקרן ההשתלמות בגלל שהיא בעיקר מטיבה עם העשירים? האם צודקים בהסתדרות שמדובר בניסיון לגזול את "כבשת הרש" של העובד? ואולי בכלל האופוזיציה צודקת בטענה שמוטב לקצץ בבזבזנות לפני שמעלים מיסים? עושים חשבון מנתחים את הוויכוח על הטבות המס בקרן ההשתלמות בראיה רחבה של מערכת המס בכללותה: היקף המס, הפרוגרסיביות של מערכת המס והחשיבות של בחירת מיסוי שמצמצם נטל עודף. ולגבי קרן ההשתלמות? גם האוצר, גם ההסתדרות, וגם האופוזיציה, קצת צודקים וקצת טועים.

האם מוכרים לנו את מפעלי ההסתדרות והקואפרטיבים במיתוג חדש, או שבאמת יש כאן משהו שונה? עושים חשבון מארחים את עומרי בן עמי, מנהל בית הספר לעסקים חברתיים לשיחה מפתיעה על עסקים חברתיים. מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 להאזנה לכל הפרקים ללא עלות היכנסו לאתר של רשת עושים היסטוריה בלינק הזה ולצפייה הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאןֿ לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, מומחה לכלכלת סין, לשיחה על השיטה הכלכלית, על הצמיחה המהירה ועל המחירים האנושיים הכבדים שלה. בנוסף, קצת פרספקטיבה על העוני הרב לצד העושר הרב, על המעורבות של השלטון בכלכלה, ועל השאיפות האימפריאליסטיות של סין.

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק על המחקר שעוסק בהשפעת העמיתים - האנשים שאנחנו עובדים איתם או לומדים איתם, ואפילו חולקים איתם מגורים - על הישגים ועמדות. האם חשיפה לעובדים בעלי פריון עבודה גבוה מגדילה את פריון העבודה? האם חשיפה של ילדי בית ספר לתלמידים חזקים משפרת הישגים לימודיים? האם חשיפה לקבוצות אתניות מקטינה גזענות? ואיך אפשר להבחין בין מתאם לקשרים סיבתיים?

עושים חשבון מארחים את ידין קאופמן, יזם הון-סיכון, שהקים תוכנית מנטורינג לצעירים וצעירות פלסטינים, בשיתוף עם חברות היי-טק ישראליות, ואת רסן חמד, יזם הייטק פלסטיני, מנכ"ל Zaytounic, לפרק על התפתחות היזמות בחברה הפלסטינית, ועל היתרונות לישראלים ולפלסטינים מהתפתחות כלכלית פלסטינית.

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק שמתאר את המחקר שלו ושל שותפיו, שבוחן את ההשפעות של רפורמות מבניות בקיבוצים - המעבר לקיבוץ המופרט בעקבות משבר הקיבוצים - על תפישת העולם הערכית של חברי הקיבוץ, על דפוסי ההצבעה בבחירות, על ההשקעה בהון אנושי, על חריצות בעבודה, ואפילו על גירושין ובחירת בני זוג.

איזה סטארטאפים מגייסים כסף בפלטפורמות מימון המונים, איך עובדות קרנות הון סיכון ומה האמת מאחורי האקזיטים שלפעמים קוראים עליהם בעיתונים הכלכליים. עושים חשבון מארחים את רועי בן יוסף, משקיע הון סיכון, לשיחה על על שנאת סיכון ואהבת תשואה, על פיזור ועונים לשירה - האם כדאי לה להשקיע את כספה באקזיט הבא.

מה משותף לעובד ולמעסיק, ללקוח ולעורך הדין, ולמתווך שמנסה למכור לכם דירה? ניגודי אינטרסים ופערי מידע. בפרק הזה אנחנו מדברים על מודל המנהל-סוכן, מודל מרכזי בתורת החוזים, שעוסק באינטראקציות כלכליות רבות - אינטראקציות שיש בהן ניגוד עניינים ופערי מידע. אנחנו גם יוצאים למסע בזמן של אלפי שנים כדי לגלות איך המודל יכול להסביר את לידת זכויות הקניין.

עושים חשבון מארחים את ד"ר נעמי האוסמן, חוקרת כלכלה עירונית וכלכלת ידע, לשיחה על זליגת הידע מהאוניברסיטאות לסביבה העירונית ועל החשיבות של הקרבה הפיזית בין המחקר לתעשייה. איך קובעים סדרי עדיפויות בפיתוח עירוני? מהם יתרונות הצפיפות? ואיך כל זה קשור לתחבורה, בניה לגובה ואינטראקציה אנושית?

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל, מומחה במבנה שווקים ובעל ניסיון וידע רב בתחום התביעות כנגד יצרנים שגובים מחיר מופרז, לשיחה על ההגדרה של מחיר מופרז ועל האמצעים החוקיים והכלכליים לצמצום הפגיעה בציבור בגלל חברות שגובות מחירים מופרזים.

האם המלחמה היא הסיבה לעלייה ביוקר המחיה בישראל? עושים חשבון מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר בבנק ישראל ומומחה לכלכלה אזורית, לשיחה על השפעות החרם הטורקי על ישראל, השפעת ההתקפות החות'יות על ההובלה הימית העולמית ובפרט על ישראל, וביטולי הטיסות.

לאחרונה הקימו אגודות הכלכלה המובילות בעולם (האמריקאית, האירופית, הבריטית והאגודה האקונומטרית) ועדה משותפת לבחינת הליכי הפרסום המדעי בכלכלה בכתבי העת התחרותיים. מטרת הוועדה הוגדרה כאבחון הבעיות במערכת הפרסום והצעת פתרונות לשיפור. הפרק מציג את הבעיות שהובילו להקמת הוועדה, את הבעיות שהוועדה התעלמה מהן, את האינטרסים החבויים והגלויים, את השחיתות, את ההמלצות הבעייתיות של הוועדה ואת האופן שבו כל אלה פוגעים באיכות המחקר.

עושים חשבון מארחים את פרופסור מיקי מלול לשיחה על מחירי הדיור בישראל. הנתונים לגבי עליית המחירים מדאיגים ורומזים לכך שיש כאן בועה: ניתוק של המחיר מהערך הכלכלי שנגזר מעלויות הבניה ודמי השכירות. האם באמת יש בועה בשוק הדיור? האם יש בכלל מחסור בדירות? האם ירידה משמעותית במחירי הדיור באמת מסכנת את היציבות הפיננסית? ומה רצוי שממשלת ישראל תעשה בשביל להוריד את מחירי הדיור?

פרק בונוס על מלחמת הסחר של טראמפ. מה עומד מאחורי נוסחת "מכסי הגומלין" של נשיא ארה"ב? מה המטרה של המכסים ולמה גרעון הסחר של ארה"ב מטריד את הנשיא. עומר ושירה דנים במדיניות החדשה והאם יש דרכים יעילות יותר להשיג את אותה המטרה? האם המכסים יחזירו את התעשייה לארה״ב ומה יוצא מכל זה לאזרח האמריקאי?

איך ומתי רשתות יוצרות כוח מונופוליסטי- מהם היתרונות לגודל שמספקות הרשתות ומהם הכלים המשפטיים להתמודדות עם הנזקים? הפעם עושים חשבון מארחים את רז אגרנט, דוקטורנט למשפטים שחוקר רשתות אינטרנטיות.

עושים חשבון מארחים את ד"ר גיא לרון, מומחה ליחסים בינלאומיים וגיאופוליטיקה, לשיחה על האינטרסים הכלכליים והפוליטיים מאחורי המדיניות של מנהיגי העולם- מפוטין, דרך טראמפ ועד איראן בהקשר של אנרגיה וגאוגרפיה. אז אילו עוד מדינות ודיקטטורים נהנים מהזהב השחור? עד כמה המשאב הזה חשוב ואיך כל זה קשור לישראל?

אנחנו מדברים על מלחמות הסחר ועל הבסיס למסחר בין לאומי: מה זה יתרון יחסי, ומה ההבדל בינו לבין יתרון מוחלט ותחרותי, מה זה הסטת סחר ואיך מכסים פוגעים ברווחה? הפרק מתחיל עם התרומה של דויד ריקרדו לתאוריה של מסחר בינלאומי, עובר דרך נקודות מרכזיות בהתפתחות המחקר של מסחר בינלאומי, ומסתיים עם פרס הנובל שהוענק לפול קרוגמן.

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל ועונים לשאלות המאזינים- על דירוג האשראי ומצב הכלכלה, על התפיסה הכלכלית בישראל - ימין או שמאל, על אתגרי יוקר המחיה ופריון העבודה ועוד.

הכלכלן שהפך לנשיא, חביאר מיליי, מכנה את עצמו "אנרכו-קפיטליס" וידוע בתמיכתו הנלהבת בשוק חופשי עם כמעט אפס מעורבות ממשלתית. בתוך חודשים הוא התחיל לבצע פעולות כדי להוציא את המדיניות שלו לפועל ואת ארגנטינה ממשבר. הפעם עושים חשבון מארחים את ד"ר סבסטיאן ויסוצקי, כלכלן שגר בארגנטינה, על המהלכים הדרמטיים שעשה מיילי, על אלו שהבטיח ועדיין לא ביצע ועל אלו שרצה לבצע והתחרט.

עושים חשבון מארחים את ד"ר שירלי ליכטמן שדה, לפרק שעוסק במחקר על מדיניות רווחה. האם סיוע לעניים באמת מחלץ מעוני או דווקא מייצר תמריצים להישאר עניים? מה ההשפעה של צמצום קצבאות רווחה על תמותת עניים מסמים ואלכוהול, ומה קורה להשתתפות בשוק העבודה העבודה? והאם תלושי מזון משפרים את העתיד של ילדים שגדלו במשפחות עניות?

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, שמסביר מדוע לדעתו הביטקוין הוא הזהב המודרני, מרחיב על סוגי מטבעות דיגיטלים נוספים, ומסביר מדוע הביטקוין אינו בועה. צוות עושים חשבון מאתגר את הטענות. עוד בפרק: מה זה בכלל בועה, ודיון על בועות שאינן סכום אפס.

עושים חשבון מארחים את ירון גינדי, ראש לשכת יועצי המס, לשיחה על הכבדת נטל המס על הציבור בישראל, ובעיקר מתעמקים בסוגיית הרווחים הכלואים של החברות. וגם: איך נכון להגדיל את תקבולי המס? האם צריך בעיקר למסות עשירים? האם אפשר להתמקד במיסוי עסקים ובכך לצמצם את הפגיעה בציבור? ואולי נוצרה הזדמנות לרפורמה כללית במערכת המס? ובנוסף: על החשיבות של ההבחנה בין יעילות מערכת המס לבין הניסיון לצמצם פערים כלכליים.

האם בני אדם רציונליים? האם המודל הכלכלי כושל בניבוי ההתנהגות האנושית במעבדה? אולי המעבדה כושלת בניבוי התנהגות אנושית בחיים מחוץ למעבדה? מה לומדים מהמעבדה על היחס לסיכון, ומה ההבדל בין אי וודאות לבין סיכון? עושים חשבון מארחים את פרופסור יורם הלוי לשיחה על כלכלה ניסויית ומנסים להשיב על השאלות האלו דרך מגוון דוגמאות של ניסויים במעבדה.

עושים חשבון מארחים את ד"ר רועי לוי לפרק על מה רשתות חברתיות עושות. האם פייסבוק תורמת להקצנה? איך אינסטגרם וטוויטר משפיעות על בריאות נפשית, מה ההשפעה של חשיפה לדעות על עמדה פוליטית ועל אמפתיה כלפי הצד השני, ומה הם המנגנונים השונים שמקשרים בין הרשתות לאושר ועושר, אבל גם לפשעי שנאה.

עושים חשבון מדברים על הביטקוין מהזווית הכלכלית: האם מדובר בנכס של ממש, או שאולי זו רק בועה שתתפוגג בקרוב? איך מעריכים את השווי ההוגן של ביטקוין? ומה יקרה אם ביטקוין באמת יהפוך למטבע ככל מטבע אחר? איך הגענו למסקנה שמחירו חסום בשני מליון דולר למטבע ביטקוין יחיד. והאם רצוי שממשלות ילחמו בביטקוין?

העולם המודרני מאופיין בשיתופי פעולה כלכליים רבים עם זרים, שהיקפם מתואם עם ההתפתחות הכלכלית. שיתוף הפעולה תורם לרווחה אבל הוא פתח לרמאות וניצול. בפרק הזה, שירה ועומר משוחחים על התרומה של תורת המשחקים להבנה של שיתופי פעולה, בהשתתפות פרופסור יורם הלוי.

עושים חשבון בשיחה נוספת עם ד״ר טלי רגב על כלכלה התנהגותית. אחרי שהבנו בפרק הקודם מהי כלכלה התנהגותית, הפעם צוללים לדוגמאות שונות למחקרים ויישומים

רבים מאוד מדברים על כלכלה התנהגותית, ואפילו מציגים את עצמם כמומחים בתחום, אבל מעטים, ולא במקרה, מבינים מהי באמת ומדוע היא נחוצה. הפעם, עושים חשבון מארחים את ד"ר טלי רגב, בפרק לכבודו של חתן פרס הנובל בכלכלה פרופסור דני כהנמן, שהלך לעולמו לאחרונה. מהו האדם הרציונאלי בשפת הכלכלנים? האם הכלכלה ההתנהגותית הוכיחה שהמודל הכלכלי הרציונאלי שגוי? ואילו תופעות הכלכלה ההתנהגותית עוזרת להבין?

עושים חשבון מארחים את מתכנן הערים אלון סיגלר לפרק המשך על עירוניות תחבורה ותכנון. איך תכנון לקוי מייצר מדברים עירוניים, מעודד נסיעה ברכב פרטי, פוגע ברווחה של הציבור ובעיקר של הולכי הרגל, למה אין מספיק צל, ולמה מפגינים חוסמים כבישים.

עושים חשבון מארחים את מתכנן הערים אלון סיגלר, בשיחה על תחבורה ציבורית, חנייה, שבילי אופניים ואיך כל אלו משתלבים (או לא) בתכנון עירוני

עושים חשבון מארחים את ד"ר רועי לוי, כלכלן מאוניברסיטת תל אביב לשיחה על עליית הפופוליזם ברחבי העולם. מהו שלטון פופוליסיטי? מה ההסבר לעליית כוחן של המפלגות הפופוליסטיות והיכן הן ממוקומות ברצף שבין דמוקרטיה לדיקטטורה? ומהן ההשלכות הכלכליות שמדינות חוות בעקבות שלטון פופוליסטי?

עושים חשבון מארחים את אריאל קרלינסקי על המחקר שמנתח בצורה המקיפה ביותר עד היום את נטל המס וערך הקצבאות והשירותים בישראל לפי עשירונים ומגזרים - חרדי, ערבי וכל האחרים. התמונה המתקבלת מהמחקר מדאיגה - מדינת הרווחה הישראלית נמצאת במסלול התרסקות.

עושים חשבון מארחים את מוטי ברטון, מנכ"ל שלמה ליסינג פרטי, בפרק בשיתוף 'קבוצת שלמה'.בפרק נדבר על ליסינג פרטי תפעולי, המיתוסים הנפוצים, ההשפעות של עליית מחירי הרכב והביטוח על התנועה לכיוון הליסינג.והשאלה הגדולה- מה יעשו חברות הליסינג בעידן הרכב החכם שאולי יגיע אלינו מהר יותר משציפינו.

מה קורה כשבית המשפט פוליטי? עושים חשבון מארחים את פרופסור אלמה כהן שמספרת על מבנה מערכת המשפט בארה״ב ועל המחקר שלה על ההטיות הפוליטיות של השופטים

עושים חשבון מארחים את ד"ר צחי רז לפרק נוסף על תרבות. בין היתר: על שיטות חקלאיות היסטוריות והשפעתן עד היום על תפיסות מגדריות, על צמיחה כלכלית ומדיניות רווחה והשפעתם על נורמות הילודה ועל השקעת ההורים בחינוך, איך חקיקה משפיעה על נישואי קרובים, איך רכבות וגישה לשווקים יוצרים ערכים אינדיווידואליסטים, ואפילו על הגורמים הכלכליים שמשפיעים על בחירת שמות לילדים.

שירה והפרופסור מארחים את ד"ר צחי רז, לשיחה על חזית המחקר הכלכלי על השפעות התרבות על הכלכלה, ועל החשיבות הרבה של הבדלים תרבותיים. בחלק הראשון מתוך שניים נדון על אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם, אמון מול חשדנות, דחיית סיפוקים, שמרנות, ועוד, להבנת הפערים הגדולים בהתפתחות הכלכלית בין מדינות

שירה והפרופסור עושים כבוד לחתן פרס נובל רוברט סולו שהלך לעולמו לאחרונה בגיל 99. בפרק אנחנו מסבירים את מודל סולו, את הרלוונטיות שלו להבנה של צמיחה בת קיימה ולמרוץ הכלכלי בין השיטה הכלכלית הסוציאליסטית לקפיטליסטית. וגם קצת על המודל של תומס מלתוס.

שירה והפרופסור מארחים את פרופסור איתי אטר שמספר על המחקר שלו לסיבות ליוקר המחייה בישראל