מחקר בשלוש קריאות: הפודקאסט של מרכז המחקר והמידע של הכנסת

בשנת 2023 נשבר שיא של עשור: יותר מ-82,000 ישראלים היגרו מישראל. בפרק זה, ד"ר אילה אליהו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת חושפת את הנתונים שמאחורי הכותרות: מי הם האנשים שעוזבים, למה מספר החוזרים נמצא בשפל היסטורי, ואיך קרה שתוך כמה שנים איבדנו 'הון אנושי' השווה בגודלו לעיר שלמה. לקריאה נוספת:ד"ר אילה אליהו, נתונים מעודכנים על הגירת ישראלים, מרכזהמחקר והמידע של הכנסת, 20 במאי 2026.קרדיט תמונה: Shutterstock

מחלות נדירות לא כל כך מוכרות בציבור הרחב, אבל משפיעות עמוקות על חיי החולים בהן ודורשים טיפול מורכב ממערכת הבריאות. מה הופך מחלה לנדירה? כמה אנשים חולים בהן? ומה האתגרים בטיפול בהן?יונת מייזל, חוקרת במרכז המחקר והמידע, עונה בפרק היום על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו ⁠⁠מסמך בנושא סוגיות בהתמודדות עם מחלות נדירות בישראל, מסמך בנושא מחלות דושן-בקר, וניתוח ואומדן עלות להצעת החוק בנושא הכרה במחלות נדירות כמחלות קשות.תמונה: Freepik

תדירות השריפות ועוצמתן מתגברת בשל שינויי האקלים. רק באפריל האחרון היה גל שריפות בהרי ירושלים, שריפות שכילו אלפי דונמים. מי אחראי לכבות שריפות ולמנוע שריפות בישראל? מה הכלים שעומדים לרשותו? אלו לקחים נלמדו משריפות עבר, והאם הם יושמו? ד"ר נלי כפיר ומתן שחק, חוקרים במרכז המחקר והמידע, עונים בפרק היום על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו ⁠מסמך בנושא סוגיות במערך כיבוי האש, ו⁠מסמך בנושא מניעת שריפות באמצעות אזורי חיץ.התמונה מאתר ⁠כבאות והצלה לישראל⁠.

מחיר ביטוחי הרכב עלה בשנים האחרונות. איזה סוגי ביטוח קיימים? איך נקבע המחיר של ביטוח? ומה הוביל לעליית המחירים? לירן קוסמן ונתנאל קופראק, כלכלנים במרכז המחקר והמידע, עונים בפרק היום על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא נתונים על ביטוחי רכב בישראל, והגורמים המשפיעים על מחירי הביטוח, ומסמך בנושא השפעת גניבות כלי רכב על מחירי הביטוח.התמונה מאתר freepik.יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

אחת הדרכים לנתח את תקציב המדינה היא בראייה מגדרית: הערכת השפעת התקציב במטרה להבטיח שכל החלטה תקציבית תיבחן גם בהקשר של השפעתה על שוויון מגדרי. זו פרקטיקה הקיימת במדינות אחרות, וגם בישראל החליטה הממשלה לחייב את משרדי הממשלה לאמץ גישה כזו לניתוח בהצעת התקציב. מה נכלל בניתוח מגדרי של התקציב? מה אמורים משרדי הממשלה לכלול בניתוח כזה, ועד כמה הוא מבוצע בפועל? ג'רי אלמו-קפיטל, חוקרת בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו את המסמכים מסמך בנושא תקצוב מגדרי וניתוח מגדרי של התקציב. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מפכ"ל המשטרה אמר בדיון בכנסת שנתוני הפשיעה במצב מצוין לעומת מה שהיה קודם, אבל איך בכלל מודדים פשיעה? איזו פשיעה לא מיוצגת בתיקי משטרה? באיזה אופן מסייעים סקרים לאמוד פשיעה שאינה מדווחת? ומה הקשר בין רמת הפשיעה למלחמת חרבות ברזל? ד"ר נורית יכימוביץ-כהן ורמי שוורץ, חוקרים בממ"מ, עונים בפרק על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו את המסמכים לקט נתונים על פשיעה מדווחת בישראל מתחילת שנת 2020 עד סוף שנת 2024, סוגיות הקשורות לשיטור יתר ושימוש משטרתי בכוח כלפי קבוצות אוכלוסייה מסוימות, אכיפת איסור צריכת זנות ונתונים על אירועי רצח ינואר 2022-ספטמבר 2024. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

העולם המקוון הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ושל הילדים שלנו, כבר מגיל צעיר. חודש פברואר הוא החודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת, ובמסגרת הזו נפגשנו עם רינת בניטה ומריה רבינוביץ', חוקרות בממ"מ, לשיחה על שני היבטים של השימוש של ילדים בטכנולוגיה וברשת: השימוש של ילדים בפלטפורמות דיגיטליות והגבלת השימוש של ילדים בטלפונים ניידים. האם באמת יש סיבה להגביל את השימוש של ילדים בטלפונים חכמים? באילו אתרים צריך למנוע גישה מילדים, ואיך עושים זאת? מה מידת האפקטיביות של שיטות שונות להגבלה, שנעשה בהן שימוש בעולם? בפרק היום נענה על שאלות אלה ועוד. ותודה לאנסמבל ציפורלה על האפשרות להשתמש בקטע מתוך המופע של ציפורלה לילדים! לקריאה נוספת ראו מסמכים בנושאים מנגנונים לאימות גיל לצורך הגנה על קטינים בפלטפורמות דיגיטליות ומדיניות הגבלת שימוש בטלפונים ניידים בקרב ילדים ובני נוער. תמונה מתוך: אתר משרד התקשורת. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

קבלת משלוח באמצעות רחפן ואפילו נסיעה במונית אווירית אוטונומית הם כבר לא מדע בדיוני, אלא חלק מהתחום הקרוי ניידות אווירית מתקדמת - שימוש ברחפנים וכלי טיס בלתי מאויישים (כטב"מים) לשילוח והיסעים. בימים אלה נעשים פיתוחים רבים בתחום זה, בעולם וגם בארץ. מה עושה ממשלת ישראל כדי לקדם את התחום? מה הן ההזדמנויות והחסמים להטמעה של רחפנים בשמי הארץ? ומה נדרש כדי לקדם טכנולוגיות ומדיניות בנושא בישראל? על שאלות אלה ועוד עונה בפרק היום רועי גולדשמידט, חוקר בממ"מ המלווה את ועדת המדע והטכנולוגיה. לקריאה נוספת ראו את המסמך ניידות אווירית מתקדמת בישראל ופעילות מיזם הרחפנים הלאומי. תמונה מתוך: אתר משרד החינוך. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

שערו של השקל מול הדולר מתחזק בחודשים האחרונים, בניגוד למגמה העולמית של המטבעות האחרים. בפרק הזה נדבר על ההשפעה הזו עם נתן שבע, כלכלן במחלקה לפיקוח תקציבי בממ"מ, ונבין מה משפיע על שערו של המטבע האמריקאי, מה הופך מטבע למטבע חזק, ומי מרוויח או מפסיד מהשינויים בשער הדולר. פרק זה מבוסס על מסמך בסדרת "שמץ של מושג" - סקירות תמציתיות מאת חוקרי ממ"מ על מושגים כלכליים. לקריאה נוספת ראו את המסמך שמץ של מושג - איך שער הדולר משפיע עלינו. תמונה מתוך: U.S. Currency Program. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

כל מי שנוסע בתחבורה ציבורית מכיר את המפגש עם פקחים שבודקים האם תיקפנו את כרטיס הנסיעה. כמה נוסעים לא מתקפים, כמה זה עולה ולמי? מה החשיבות של תיקוף? ולמה נדרש גם מי שפטור מתשלום נדרש לתקף? נדבר עם ד"ר רוני בלנק, חוקר בממ"מ, על סוגיות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא אופן הערכת אובדן הכנסות המדינה כתוצאה מאי-תיקוף בתחבורה ציבורית. תמונה מתוך: אתר משרד התחבורה. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

צריכת שירותי זנות היא עבירה פלילית בישראל, במסגרת חקיקה שנכנסה לתוקף ב-2020. עם זאת, היקף האכיפה נמוך בהרבה מהיקף התופעה המוערך. מה ההסבר לפער הזה, והאם החוק לאיסור צריכת זנות משיג את מטרתו? נדבר עם ד"ר נלי כפיר, חוקרת בממ"מ, על סוגיות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא אכיפת איסור צריכת זנות. תמונה מתוך: אתר משרד המשפטים. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

השפה העברית היא כלי חשוב להשתלבות בחברה הישראלית; היא השפה הרווחת בתרבות, בתקשורת, באקדמיה, ובעסקים. למרות זאת, ניתוח של לימוד העברית במערכת החינוך בחברה הערבית בישראל מצביע על קשיים ועל נתונים מדאיגים. מהי רמת העברית של תלמידים בחברה הערבית? כיצד החיים בעיר מעורבת משפיעים על השליטה בשפה? ואיך מורה בלי תעודת הוראה בעברית יכול ללמד את השפה? על שאלות אלה ועוד ישיבו רינת בניטה ומיכה נוי, חוקרים בממ"מ. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית. תמונה מתוך: אתר משרד החינוך. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

כלי משמעותי לניהול תקציב המדינה שהוא פחות מוכר הן הרזרבות תקציביות. לקראת הדיונים בכנסת על תקציב המדינה, אנו מציגים את נושא הרזרבות התקציביות, ומארחים את אליעזר שוורץ, ראש צוות במחלקה לפיקוח תקציבי בממ"מ, שמסביר בין היתר מהן הרזרבות הללו ומה מטרתן, איזה סוגים של רזרבות יש, ולמה בסוף שנה קשה לדעת כיצד נוצלו. אונ מזמינים אתכם להאזין לפרקים קודמים בנושאי תקציב- מבוא לתקציב המדינה ותקציב בזמן מלחמה. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא הרזרבות בתקציב המדינה בשנים 2016-2024. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

נשירת תלמידים ממוסדות חינוך מהווה אתגר למערכת החינוך. מהי נשירה, ומה ההבדל בין נשירה גלויה וסמויה? האם יש אוכלוסיות שבהן יש שיעור גבוה יותר של נשירה? איך מלחמת חרבות ברזל השפיעה על הנשירה? אסף וינינגר, חוקר בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא הנשירה מלימודים בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום, ומצגת בנושא נשירה מלימודים בקרב נוער חרדי. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected]. מקור התמונה: אתר משרד הבריאות

בשנים האחרונות גדל מספר העולים לישראל, ובהקשר זה עלתה שאלת הנכדים והנינים ליהודים. האם נינים ליהודים זכאים לעלות במסגרת חוק השבות? מה היקף האוכלוסיה, מאיזה מדינות הם מגיעים, ומה מעמדם בישראל? אילה אליהו, חוקרת בממ"מ, תענה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא כניסה לישראל והתאזרחות של נינים ליהודים. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected]. מקור התמונה: אתר משרד העלייה והקליטה

דווקא בתקופת מלחמת חרבות ברזל, שבה גדל הביקוש לסיוע נפשי, ישנו מחסור בפסיכיאטרים, רופאים לבריאות הנפש. מה היקף המחסור הזה? ממה הוא נגרם? האם הוא עוד צפוי להחמיר והאם יש פתרונות למצב? פלורה קוך דבידוביץ', חוקרת בממ"מ, תענה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא היקף כוח האדם במקצוע הפסיכיאטריה. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected]. מקור התמונה: אתר משרד הבריאות

שינוי האקלים העולמי כבר כאן וצפוי להחמיר בשנים הבאות. ישראל נמצאת באזור המוגדר מוקדה (hotspot) של שינוי אקלים – כלומר, מגמת השינוי חדה יותר מן הממוצע העולמי. למרות זאת, ובניגוד למדינות אחרות, נכון לעכשיו הטיפול הממשלתי בנושא מפוזר בהרבה החלטות ממשלה וללא מסגרת חוקית מתכללת. בימים אלה הממשלה מקדמת הצעת חוק אקלים שנידונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. איך ישראל צפויה להיות מושפעת משינוי האקלים? מה כוללת הצעת החוק? והאם היעדים שנכללים בהצעה בכלל ברי יישום? בפרק היום אנו מארחים את ד"ר יהודה טרואן, חוקר בממ"מ, שיציג את הנושא ויענה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא שינוי האקלים העולמי והמדיניות בנושא בעולם ובישראל. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected]. מקור התמונה: Image by jcomp on Freepik

ביטוח בריאות מאפשר לרבים מאיתנו להתמודד עם מצבים רפואיים מורכבים ויקרים. עם זאת, יש מקרים בהם לאדם יש כפל ביטוחי - תשלום עבור שתי פוליסות, עבור אותו אירוע ביטוחי, כאשר בהתרחש האירוע הביטוחי, יוכל המבוטח לתבוע רק פוליסה אחת. המצב הזה מוביל לתוצאות שליליות שונות. בפרק היום חדוה קפלינסקי, כלכלנית בממ"מ, תציג את הסוגיה, תחבר אותה לתיאוריה הכלכלית כמקרה של כשל שוק במערכת הבריאות, ותציג את הרפורמה ממשלתית שניסתה להתמודד עם הבעיה הזו. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא כפל הביטוחים. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מלחמת "חרבות ברזל" השפיעה מאוד על המשק הישראלי, ובמיוחד על ענפי הבינוי והחקלאות. למה ענפים אלה הושפעו במיוחד? מה ההשפעה הזו, ואיך היא משפיעה בתורה על מחירי הדירות והתוצרת החקלאית? ומה אפשר לעשות כדי לשפר את פני הדברים? בת חן רוטנברג, כלכלנית בממ"מ, עונה בפרק זה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא ההשלכות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל על ענף החקלאות ו מסמך בנושא השפעת המלחמה על ענף הבנייה. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מלחמת "חרבות ברזל" ופינוי היישובים הקרובים לעזה ולגבול לבנון, הובילו לכך שעשרות אלפי תלמידים נזקקו לשירותי חינוך הרחק מבתיהם. מערכת החינוך נדרשה להתארגנות מהירה ותוך מחסור במידע רב, כדי לנסות ולענות לצורך המשמעותי הזה. מה הפתרונות החינוכיים שהוצעו? מה היו האתגרים במציאת פתרון לתלמידים השונים? וכמה תלמידים למרות הכל נשארו בלי מסגרת חינוכית? אתי ווייסבלאי, חוקרת בממ"מ, מפרטת בפרק זה על נושאים אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא (https://tinyurl.com/ah5tm24k). יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

הבחירות לרשויות המקומיות נערכות השנה בצל מלחמת "חרבות ברזל", שהשפיעה על היבטים רבים בהתנהלות הבחירות. בפרק היום מיכל לרר, חוקרת בממ"מ, תעסוק בסוגיות שונות בניהול הבחירות לרשויות המקומיות בכלל ובפרט בהשפעת המלחמה על הבחירות. לקריאה נוספת ראו דף מידע מיוחד בנושא הבחירות לרשויות המקומיות. תמונה נלווית: חייל צה"ל מצביע לכנסת בקלפי ניידת, בחירות 2006. צלם: משה מילנר, לשכת העיתונות הממשלתית. אנו מזמינים אתכם לקרוא מסמכים נוספים שלנו באתר המרכז, https://knesset.gov.il/mmm. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מתחילת מלחמת חרבות ברזל, עזבו את בתיהם כ-250 אלף אזרחים, מדרום ומצפון המדינה, בזמנים ובאופנים שונים. מה ההבדל בין הסוגים השונים של פינוי האוכלוסיה? מה מבדיל בין מתפנה ומפונה? איזו מידת מעורבות ניתנה לשלטון המקומי מול החלטות השלטון המרכזי, ומה השוני ביחסים בין השלטון המרכזי והשלטון המקומי בין תקופת המלחמה והשגרה שלפניה? מיכל לרר, חוקרת בממ"מ, תענה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא מידע על מפונים ומתפנים מגבול הצפון במהלך המלחמה, ומסמך בנושא תכניות לפינוי אוכלוסייה מפרוץ מלחמת חרבות ברזל. אנו מזמינים אתכם לקרוא מסמכים נוספים שלנו באתר המרכז, https://knesset.gov.il/mmm. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מלחמת חרבות ברזל השפיעה באופן משמעותי על הסטודנטים ואנשי הסגל, שהיו אמורים להתחיל את שנת הלימודים כמה ימים לאחר פרוץ המלחמה; חלקם גויסו למילואים, פונו מבתיהם או נפגעו, וחלק מהמוסדות האקדמיים נמצאים בעצמם באזורים שפונו ולא ניתן היה לפתוח בהם את שנת הלימודים. כל אלה ועוד הביאו לשאלות מורכבות בנוגע למערכת ההשכלה הגבוהה בזמן מלחמה: האם צריך לדחות את פתיחת השנה, ולאיזה מועד? כיצד ניתן להתחשב במשרתי המילואים בלי לפגוע ביתר הסטודנטים? ובכלל, האם הממשלה יכולה להורות למוסדות האקדמיים לפעול באופן מסוים בלי לפגוע בעקרון החופש האקדמי? אלירן זרד, חוקר בממ"מ, עוסק בפרק זה בשאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא הקלות מטעם המוסדות להשכלה גבוהה לסטודנטים משרתי מילואים במלחמת חרבות ברזל, ומסמך בנושא מערכת ההשכלה הגבוהה בזמן מלחמה. אנו מזמינים אתכם לקרוא מסמכים נוספים שלנו באתר המרכז, https://knesset.gov.il/mmm. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

תקציב המדינה לשנת 2023 אושר פעמיים- במאי, לאחר הקמת הממשלה החדשה, ובדצמבר, בעקבות מלחמת חרבות ברזל. מדוע המלחמה הובילה לצורך בתקציב מדינה חדש, בכמה גדל התקציב, ומה המקורות להגדלתו? אליעזר שוורץ, ראש צוות במחלקה לפיקוח תקציבי בממ"מ, יענה על שאלות אלה ועוד. אנו מזמינים אתכם לקרוא מסמכים שלנו באתר המרכז, https://knesset.gov.il/mmm. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מגפת הקורונה חייבה את האוניברסיטאות לעבור באופן כמעט מיידי להוראה מרחוק. עוד טרם הקורונה, נפוצו בארץ ובחו"ל הבטחות למודלים חדשים של למידה מקוונת, חינמית ומרובת משתתפים. מהם המודלים האלה, ואיך שונה למידה מרחוק מלמידה בכיתה? מה היו הצעדים שנקטו אוניברסיטאות בארץ כדי לאפשר למידה מרחוק, וכמה ממשיכים להיעזר בכלי הזה עם שוך המגיפה? רועי גולדשמידט, חוקר בממ"מ, יענה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא (https://tinyurl.com/y8meyeba). יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

בשנים האחרונות, עוד לפני מלחמת חרבות ברזל, העיר אשקלון הייתה נתונה למתקפות טילים יותר מכל עיר אחרת בישראל. מה מצב מיגון בתי המגורים בעיר? מה מצב המקלטים הציבוריים ומבני הציבור? האם תושבי העיר קיבלו סיוע במיגון בתיהם? מה הצעדים שננקטו בנושא בחודשיים הראשונים של המלחמה? נורית יכימוביץ-כהן, חוקרת בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. תמונה מתוך חשבון flickr של צה"ל יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

החיים בישראל יקרים, ומרגיש שהמחירים בשנה וחצי האחרונות רק הלכו ועלו. הרבה נכתב בשנים האחרונות על האינפלציה, על יוקר המחייה ועל הריבית, באופן שלעתים מבלבל בין המונחים. בפרק היום נצלול למונחים האלה, נפריד ביניהם ונסביר מהי האינפלציה ומה הקשר בינה לבין יוקר המחייה והריבית, כיצד הריבית נקבעת וכיצד אינפלציה משפיעה על יוקר המחייה והמשק הישראלי. יסייע לנו בכך נתן שבע, כלכלן במחלקה לפיקוח תקציבי בממ"מ. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

סוגיות המשפיעות על החברה החרדית עולות לא-אחת על שולחן הכנסת. אחת הבולטות שבהן היא שאלת גיוס בני ישיבות. בפרק מיוחד בנושא פקיעת חוק הגיוס הקיים ביולי 2023, ישבנו עם אוריאנה אלמסי, חוקרת בממ"מ, במטרה להציג הן את הרקע לסוגיית גיוס החרדים, והן את הבסיס לדיון המורכב של הגדרת מיהו חרדי. בפרק זה, הפרק השני בנושא, אנו עוסקים בשאלת גיוס בני הישיבות: איך עובד מנגנון הגיוס והפטור? מה הקשר בין גיוס בני הישיבות או מתן הפטור מגיוס לשוק התעסוקה? איך בג"צ נכנס לתמונה ומהו השינוי שמתרחש בימים אלה בנושא? מומלץ להאזין לפרק לפרק זה לאחר הפרק על מיהו חרדי! לקריאה נוספת ראו מסמכי ממ"מ שונים העוסקים בחברה החרדית. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

סוגיות המשפיעות על החברה החרדית עולות לא-אחת על שולחן הכנסת. אחת הבולטות שבהן היא שאלת גיוס בני ישיבות. בפרק מיוחד בנושא פקיעת חוק הגיוס הקיים ביולי 2023, ישבנו עם אוריאנה אלמסי, חוקרת בממ"מ, במטרה להציג הן את הרקע לסוגיית גיוס החרדים, והן את הבסיס לדיון המורכב של הגדרת מיהו חרדי. בפרק זה, הראשון משניים, אנו עוסקים בשאלת ההגדרה: מה הקשיים שמוסדות המדינה נתקלים בהם בהגדרת "חרדי", איך מתקיימות במקביל הגדרות שונות, ומה חשיבות ההגדרה בתהליכי קבלת החלטות. מומלץ לאחר הפרק להאזין לפרק על גיוס החרדים! לקריאה נוספת ראו מסמכי ממ"מ שונים העוסקים בחברה החרדית. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

בשנת 2020 נכנסה לתוקפה רפורמה בתחום החינוך המיוחד, במטרה לשפר את ההסדרה של התחום ולסייע לקידום השילוב של תלמידי חינוך מיוחד במערכת החינוך הרגילה. הרפורמה זכתה לביקורת רבה, וביוני 2023 התכנסה לראשונה ועדה ציבורית שהקים שר החינוך במטרה לבחון את הרפורמה לאור הביקורת הזו. מה השינויים שכללה הרפורמה ומה הייתה הביקורת עליה? איך היא השפיעה על האמון של מורים ומנהלים באפשרות השילוב? האם בכלל אפשר לתת לרפורמה ציון? אתי וייסבלאי, חוקרת בממ"מ, מפרטת בפרק זה על נושאים אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא (https://tinyurl.com/2p8vrfkh). יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מחלת האלצהיימר ומחלות דמנציה אחרות כרוכות בהשפעות נרחבות על החולים, משפחותיהם והחברה כולה, ומספר הסובלים ממחלות אלה רק הולך ועולה. בישראל פורסמה בשנת 2013 תוכנית לאומית להתמודדות עם מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות. מה כללה התוכנית? מה היו האתגרים בדרכה, ובאיזו מידה היא יושמה? מרב פלג גבאי, חוקרת בממ"מ, מפרטת בפרק זה על נושאים אלה ועל היבטים נוספים של התוכנית. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא (https://tinyurl.com/4f6a9c2a). יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

לכולנו יש זכויות שמגיעות לנו מהמדינה, אבל עבור אנשים רבים, מימוש הזכויות הללו הוא תהליך קשה ומסורבל, שדורש התרוצצות, הבאת אישורים שונים ועוד. בפרק זה מיכל לרר, חוקרת בממ"מ, תציג גישה חדשה למיצוי זכויות, שבה המדינה נוקטת תפקיד אקטיבי באספקת הזכויות לאזרחים. מה זה בדיוק אומר? איך המדינה יכולה לסייע לאזרחים במיצוי הזכויות שלהם? כמה נפוצה הגישה הזו, ומה האתגרים שמונעים יישום רחב היקף של גישה זו? לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא (https://bit.ly/3Mt2hlU). יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

בפרק מיוחד לכבוד הדיונים בהצעת התקציב לשנים 2023 ו-2024, אנו מציגים בפניכם בפרק מיוחד מבוא לדיונים בתקציב המדינה; בפרק אנו משוחחים עם אליעזר שוורץ, ראש צוות במחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע, שמסביר, בין היתר, מהו תקציב מדינה ואיך הוא בנוי, מה ההבדל בין תקציב שנתי, תקציב דו-שנתי ותקציב המשכי ואיך משנים את התקציב אחרי שהוא מאושר. לקריאה נוספת ראו את מסמכי הממ"מ שהוכנו עבור דיוני התקציב (https://bit.ly/3L0o4PY). (התמונה מאתר הכנסת, העמוד בונים תקציב) יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

חינוך מוכר שאינו רשמי הוא סוגיה שעולה לא אחת בדיונים על תקציב המדינה וכן בהסכמים קואליציוניים. מה ההבדל בין חינוך מוכר שאינו רשמי לחינוך ממלכתי "רשמי"? כמה תקציב אמורה המדינה לספק למוסדות האלה, וכמה באמת הם מקבלים? ואיך העיסוק בנושאים האלה יכול להשתנות בתקציב המתקרב? יובל וורגן, ראש צוות חינוך בממ"מ, ונטע משה, כלכלנית בממ"מ, עונים על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ולקישורים לפרסומים שונים בנושא ראו מסמך ממ"מ בנושא מבנה מערכת החינוך, חקיקה מרכזית ונתונים כלליים וגם מסמך ממ"מ בנושא עלות ממוצעת לתלמיד לפי מעמד משפטי ופיקוח. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

צווי הגנה וצווים למניעת הטרדה מאיימת הם כלים חשובים במאבק באלימות במשפחה. איך ניתנים צווים כאלה, ואיך הם נאכפים? מה הקשר בין צו הגנה ליכולת להחזיק נשק? מה נעשה במקרה שצו מופר? ואיך קשור לכל זה מכשיר פקס? עדו אבגר, חוקר בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ולקישורים לפרסומים שונים בנושא ראו מסמך ממ"מ בנושא (https://tinyurl.com/mpwnmtfp). יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

כלבי שירות יכולים לסייע רבות לאנשים רבים - אנשים עם מוגבלות, חולים במחלות שונות, הלומי קרב ועוד. למרות זאת, עד לאחרונה לא הייתה הסדרה שתאפשר ניידות מלאה עם כלבים כאלה במרחב הציבורי. אלירן זרד ומיכה נוי, חוקרים בממ"מ, יציגו את השאלות סביב ההיעזרות בכלבי שירות, השיטות השונות להסדרת הנושא הנהוגות במדינות אחרות, והשינוי בישראל שנועד להקל על החיים עם כלב שירות. לקריאה נוספת ולקישורים לפרסומים שונים בנושא ראו מסמך ממ"מ בנושא (https://tinyurl.com/2kdvb22r). יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

פעמים רבות פנייה לטיפול או בדיקות רפואיות מסוימות מובילה לקביעת תור בעוד זמן רב או בשעות הלילה. אחת הסיבות לכך היא שמספרם של מכשירים רפואיים מסויימים מוגבל בחקיקה. רוני בלנק, חוקר בממ"מ, יציג את ההצדקות למגבלה הזו ואת הביקורת כלפיה, בנוסף לגורמים נוספים שמשפיעים על זמינות המכשירים לקריאה נוספת ולקישורים לפרסומים שונים בנושא ראו מסמך ממ"מ בנושא (https://tinyurl.com/b3ue8pxc). יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

לקויות למידה והפרעות קשב יכולות להקשות מאוד על תלמידים במערכת החינוך. עם השנים נקט משרד החינוך בצעדים שונים כדי לסייע לתלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב, והתוכנית "מלקויות ללמידה" היא האחרון שבהם. מהן לקויות למידה והפרעות קשב, ואיך מזהים אותן? איזה שינויים היו במערכת החינוך במסגרת "מלקויות ללמידה"? מהי הביקורת המושמעת על יישום התוכנית? יסכה מוניקנדם-גבעון, חוקרת בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא (https://tinyurl.com/2c9aemej); ניתן גם להאזין לפרק קודם בנושא סיוע לסטודנטים עם לקויות למידה. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

שוק העבודה עבר טלטלה משמעותית בתקופת משבר הקורונה. אחד הרעיונות שצפו ועלו בתקופה שלאחר הקורונה הוא קיצור שבוע העבודה - הפחתת שעות העבודה או הפחתת מספר הימים המוקדשים לעבודה. מהן האפשרויות לקיצור שבוע העבודה? האם אפשר לעבוד פחות ולהגיע לאותה תפוקה? מה השינויים הנדרשים כדי להביא לקיצור שבוע העבודה, וכמה אנחנו קרובים לראות שינוי כזה בישראל? נתן שבע, כלכלן בממ"מ, מפרט על נושאים אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא (https://tinyurl.com/35uhxw7f). יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

המדינה נושאת בעלויות הקבורה של נפטרים בישראל דרך הביטוח הלאומי, שמשלם דמי קבורה. אבל לא בכל מקרה התשלום היה זהה – נכון לתחילת 2022, דמי קבורה בערים הגדולות היו כמעט כפולים מדמי הקבורה במועצות אזוריות. הפער בתעריפים הוביל לרפורמה, שצמצמה את הפערים בדמי הקבורה, ובו בזמן מעודדת קבורה רוויה. מה גובה דמי הקבורה? למה היה פער בגובה דמי הקבורה בין יישובים שונים? מה הרפורמה המוצעת, ואיך היא אמורה לשנות את אופן הקבורה במדינת ישראל? לירן קוסמן, כלכלן בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. מקור התמונה: נציבות שוויון זכויות. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

בפרק מיוחד לכבוד הבחירות לכנסת ה-25, נדבר על גיל ההצבעה - הגיל שממנו ניתנת לנו הזכות להצביע ביום הבוחר. בישראל ובמדינות רבות בעולם, גיל ההצבעה בבחירות לפרלמנט הוא 18, אבל זה לא תמיד היה ככה- עד לפני כמאה שנים, גיל ההצבעה המקובל היה 21. מה הוביל לשינוי הזה? בכמה מדינות אפשר להצביע מגיל 16? מה הקשר בין הגיל לבין שיעור ההצבעה? ומה הקשר בין מלחמת העצמאות וגיל ההצבעה? רוני הרשקוביץ, חוקר במרכז המחקר והמידע, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא גיל ההצבעה. --- הצבעה נעימה ונתראה בכנסת ה-25!--- יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

המלחמה בין רוסיה ואוקראינה החריפה את משבר האנרגיה בעולם, והובילה לעליית מחירים של דלקים כגון גז טבעי ופחם. כפועל יוצא, מחיר החשמל בישראל עלה לאחרונה, וייתכן ותהיה עלייה נוספת. איך בכלל נקבע מחיר החשמל ואיך בנוי שוק החשמל בישראל? איך העלייה במחיר הפחם משפיעה על מחיר הגז הטבעי? האם יכול להיות שעליית מחירי האנרגיה טומנת בחובה גם הזדמנות לרווח עבור אזרחי ישראל? נעם בוטוש ונתנאל קופראק, כלכלנים במחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע, עונים על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא, או האזינו לפרק קודם בנושא קרן הגז וקרנות הון ריבוניות בישראל ובעולם. --- עדכון- בשל היציאה לפגרת הבחירות, נצא להפסקה ונחזור בהקדם --- יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

כל אדם יכול להפוך להיות דר רחוב, אך היציאה מהמצב הזה היא מאתגרת וקשה, ממגוון סיבות. במקרים כאלה, סיוע של שירותי הרווחה וגופים נוספים של המדינה יכול לתרום לדר הרחוב באופן משמעותי. כמה דרי רחוב יש בישראל, ומה מאפיין אותם? מה הסיוע שניתן להם? מה פתרונות הדיור המוצעים להם ומה הקשיים במימוש העזרה הזו? גדעון זעירא, חוקר בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מחיר כיכר לחם יכול להגיע משקלים בודדים לעשרות שקלים. כחלק מעבודת הממשלה, ניתן למצוא בחנויות לחם במחיר מפוקח, שהוא זול מרוב האפשרויות האחרות. במאי 2022 פורסם שוועדת המחירים המליצה לשנות את הסדרי הפיקוח ולמעשה להסיר את הגבלת המחיר. מה משמעות הפיקוח, ומה משמעות ההמלצה של ועדת המחירים? מי קונה לחם במחיר מפוקח? האם הלחם שתחת פיקוח הוא בריא, ולמה בעצם השאלה הזו לא רלוונטית לפיקוח על מחיר הלחם? חדוה קפלינסקי, כלכלנית חוקרת בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

לסביבה הימית (הים התיכון, ים סוף, הכנרת וים המלח) יש השפעה על היבטים רבים של חיינו - החל ממקור למי שתייה או לפעילות פנאי ותיירות בחוף, ועד סחר ימי, דיג, תחבורה, מגוון ביולוגי, הפקת משאבים ועוד. על כל הפעילויות הללו מאיימת הסכנה של זיהום הסביבה הימית. מהו האיום הטמון בזיהום הים? איך המדינה נערכת לטיפול בזיהום כזה, ולמה הצעות להסדרת הטיפול בזיהום "ממתינות בנמל" כבר מספר שנים? אסנת אלגום מזרחי, חוקרת בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

להיות סטודנט זה לא קל, ולהיות סטודנט עם לקות למידה יכול להיות קשה עוד יותר. מהי לקות למידה, ואיך מאבחנים אותה? איזה שירותים מוצעים לסטודנטים עם לקויות למידה? מה השינוי שהיה אמור לחול בעקבות חוק בנושא שהתקבל בשנת 2008, ולמה עד היום לא הושלם יישום החוק? יסכה מוניקנדם-גבעון, חוקרת בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

התמכרות להימורים היא תופעה נפוצה הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב, ועל-פי הערכות מספר נפגעי ההימורים גבוה משמעותית ממספר הנפגעים המקבלים טיפול. אין מידע מלא על מספר המסגרות המציעות טיפול ייעודי לנפגעי הימורים, ולא ידוע אם מספרן עונה על הצרכים. מהו מספר נפגעי ההימורים בישראל, מה הטיפול המוצע להם ואילו צעדים ננקטו לאחרונה בתחום? מרב פלג-גבאי, חוקרת בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר רכבים חשמליים על הכביש, ומדובר בצעד משמעותי להפחתת זיהום האוויר. מנגד, עדיין מדובר ברכבים יקרים, שלפריסה שלהם נלווים אתגרים משמעותיים. מה האתגרים האלה? איך מדינות יכולות לסייע למציאת פתרון עבורם? מה הקשר לשינוי האקלים? ומתי כבר נוכל לנסוע לאילת ברכב חשמלי בלי לדאוג שתיגמר הסוללה? רינת בניטה, חוקרת בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוזרת לנו להגיע ליעד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

המגזר השלישי כולל מעל ל-12,000 ארגונים - עמותות, חברות לתועלת הציבור ועוד - עם הכנסות של מעל ל-20 מיליארד ש''ח בשנה. מעל שני מיליארד ש"ח מהכסף הזה מגיע מהמדינה. למה בכלל המדינה מממנת ארגוני מגזר שלישי? מה היא מקבלת בתמורה? ואיך הקורונה השפיעה על ארגוני המגזר? לירן קוסמן, כלכלן בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

ענף ההיי-טק מזוהה בתור "הקטר של המשק", ומציע משכורות גבוהות ותנאים מפנקים. למרות זאת, הוא מתקשה לגייס עובדים. מה הסיבות לכך? ואיך היצע העובדים קשור לשאלות של אי שוויון בחברה בישראל? בת חן רוטנברג, כלכלנית בממ"מ, תפרט על נושאים אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].