Insights from the אחד ביום episode “אין שופטים בירושלים”, published February 24, 2026.
In "אין שופטים בירושלים", פער כמותי אדיר בין מספר השופטים המכהנים בישראל לבין הממוצע בעולם המערבי (9 שופטים לעומת 21 לכל 100 אלף איש). המשמעות היא שהמערכת בישראל קורסת באופן טבעי גם ללא המשבר הפוליטי, מה שמשפיע על כל אזרח שייאלץ להמתין לעיתים חודשים ושנים להכרעה בסכסוך אזרחי או פלילי, ומוביל לאי-צדק דה פקטו.
In "אין שופטים בירושלים", תקן מיוחד המאפשר לשופטים ותיקים שיצאו לגמלאות לחזור למערכת ולשמוע תיקים על מנת לסייע בפינוי העומס הרב בבתי המשפט. כיום פתרון זה מוקפא לחלוטין בשל סירובו של שר המשפטים לחתום במשותף עם נשיא בית המשפט העליון על כתבי המינוי, מה שמחריף משמעותית את צוואר הבקבוק ואת הפגיעה באזרחים הממתינים ליומם…
In "אין שופטים בירושלים", הגנה חוקית חשובה המאפשרת לילדים מתחת לגיל 14 אשר עברו תקיפה פלילית להעיד באמצעות חוקרת ילדים מיוחדת, ולא בהעדה ישירה ומאיימת מול הפוגע באולם בית המשפט. בפרק זה, העיכובים במשפט של התוקף מהווים איום ישיר על הנפגעות, כיוון שדחיית הדיונים דוחפת אותן מעבר לגיל זה, מה שיפקיע מהן את ההגנה וייאלץ…
In "אין שופטים בירושלים", צו משפטי המוצא על ידי בגץ שמשמעותו העברת נטל ההוכחה אל המשיב (במקרה זה, שר המשפטים יריב לוין), המחייב אותו לנמק מבחינה משפטית מדוע הוא מסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. זהו צעד משמעותי שמקדם את האפשרות להכרעה חוקתית שתכפה על הרשות המבצעת להפעיל את סמכותה כדי למנוע את קריסת המערכת.
