השינוי המהותי ביותר שהדס אלמוג מזהה הוא המעבר מניהול אנשים לניהול אינטליגנציות. הארגונים כיום בוחנים מחדש את מבנה היררכיית הביניים, שכן כלי ה-AI מאפשרים למנכ"לים לקצר את הדרך לידי מבצעי המשימות. תהליך זה יוצר לחץ עצום על עובדים ועל ארגונים כאחד, הנמצאים בתקופת מעבר מכאיבה המכונה 'Macy Middle'. בתקופה זו, עובדים חשים שהם נדרשים לעשות יותר, להוכיח יעילות מול משקיעים, ובמקביל להתמודד עם איום ה-AI על הקריירה שלהם.

הדומריות (התפיסה הדיסטופית) נובעת מהחשש שסוכני ה-AI יהפכו את האנושות לבינונית על ידי ביצוע משימות קוגניטיביות במקומנו. הדס מדגישה כי קיים מתח ברור בין הרצון באוטומציה מוחלטת לבין הצורך האנושי בקשר אישי. בנק מזרחי מוצג כדוגמה הפוכה – ארגון שמתגאה בקשר אנושי – אך אלמוג מעלה תהייה אם הלקוחות אכן יעדיפו את 'שולה' על פני מערכת חכמה שמכירה אותם טוב יותר.

החמצן של הארגון החדש הוא ה-AI Native, ג'וניורים שמגיעים עם רעב ויכולת להוציא לפועל פרויקטים מקצה לקצה בלי היררכיה. אלמוג קוראת לעובדים לא להסתכל על הטכנולוגיה כתירוץ לפיטורים בלבד, אלא ככלי ליצירת משרות חדשות. לבסוף, הפרק מסכם כי המיומנות החשובה ביותר כעת היא 'Product Mindset' – היכולת להבין בעיות ולקחת אחריות על תהליכים, במקום להיות בורג במערכת היררכית שפגה מן העולם.