מארק צוקרברג נמצא כיום בעיצומו של ההימור הגדול ביותר בתולדות הטכנולוגיה, כשהוא מנסה להפוך את מטא למעצמת בינה מלאכותית (AI) תוך הקרבת משאבים פיננסיים ואנושיים אדירים. המאבק הנוכחי אינו רק על עליונות טכנולוגית, אלא על עצם ההצדקה לקיומה של מטא בעידן שאחרי הרשתות החברתיות המסורתיות. המרכז של הדיון נסוב סביב הכישלון של מודל ה'אבוקדו' (Avocado), פרויקט ה-AI הסודי של מטא שהתגלה כנחות משמעותית לעומת המתחרים ג'מיני ואנתרופיק, מה שאילץ את צוקרברג לבצע שינויים פרסונליים קיצוניים שזעזעו את החברה.

דני פלד ודרור גלוברמן מנתחים את הדינמיקה הפנימית הרעילה שנוצרה במטא בעקבות הפיצול בין המחנות של המדען הראשי הפורש, יאן לקון, לבין הכוכב החדש והצעיר, אלכסנדר וונג. בעוד שלקון מאמין שמודלי שפה (LLMs) הגיעו לתקרת זכוכית, צוקרברג בחר בגישת ה'גלקטיקוס' של עולם הטכנולוגיה, תוך השקעת מיליארדי דולרים בשכירת טאלנטים במשכורות עתק של 100 מיליון דולר. האסטרטגיה של מטא נשענת על ניצול מאגר המידע האינטימי ביותר בעולם — הנתונים שלנו מוואטסאפ ואינסטגרם — כדי לבנות מודלים שיודעים עלינו יותר ממה שאנחנו יודעים על עצמנו. זהו יתרון תחרותי שאין לאף חברה אחרת, אך הוא מגיע עם תג מחיר אתי כבד.

המשבר הכלכלי במטא מתבטא בפיטורי ענק של כ-16,000 עובדים, מהלך שמוצג כ'התייעלות AI' אך בפועל נועד לממן את רכישת השבבים והקמת הדאטה סנטרים. הניתוח חושף כי מטא משקיעה כ-135 מיליארד דולר בתשתיות AI מבלי להחזיק בשירות ענן משל עצמה, מה שיוצר סיכון פיננסי חסר תקדים המזכיר לרבים בועה כלכלית מתפוצצת. מדובר בשינוי מודל עסקי מחברה שמרוויחה מפרסום לחברה שמשקיעה את כל רווחיה בחומרה ובאלגוריתמים עתידיים שטרם הוכיחו רווחיות.

לבסוף, הדיון עוסק בעתיד שבו הבוטים יחליפו את בני האדם באינטראקציות חברתיות. החזון של 'סוכני AI' (Agents) שיבצעו משימות עבור המשתמשים, יחד עם רכישת רשתות חברתיות לבוטים בלבד, מסמן את קץ האינטרנט כפי שאנו מכירים אותו. עד שנת 2027, התעבורה של סוכני בינה מלאכותית ברשת צפויה לעלות על זו של בני האדם, מה שישנה לחלוטין את הדרך שבה חברות משווקות מוצרים ואנשים מנהלים את חייהם. צוקרברג עצמו כבר עובד על 'מוח שני' (Second Brain) — אווטאר מבוסס AI שיקבל החלטות ניהוליות במקומו, במטרה להפוך את הארגון לרזה ויעיל יותר.