בפרק זה מתקיים דיון סוער, בוטה ובלתי מתנצל על תרבות ה'חשיפה' וה'אותנטיות' באינסטגרם, תוך התמקדות חריפה בתופעת ה-Body Positivity (דימוי גוף חיובי). יעל פוליאקוב מובילה קו ביקורתי חריף נגד משפיעניות אופנה, ובמיוחד נגד נשים במידות גדולות המציגות את גופן בהלבשה תחתונה תחת הכותרת של 'אהבה עצמית'. הטענה המרכזית שלה היא שמדובר במופע צבוע ומניפולטיבי: לשיטתה, נשים אלו מנצלות את עודף המשקל שלהן כדי לסחוט מחמאות וחיזוקים מהסביבה ('סחטנות רגשית'), בעוד שבפועל, היא טוענת, הן אינן באמת אוהבות את המצב הבריאותי והאסתטי שלהן.
המנחה (אסי עזר) מנסה לאזן את התמונה ולשחק את 'פרקליט השטן'. הוא מציע שהחשיפה הזו מעניקה כוח לנשים אחרות ומנרמלת מבני גוף שונים, ואף משווה זאת לתופעה המקבילה אצל גברים – תמונות 'מנופחות' ונטולות חולצה במכון הכושר, שאותן הוא מגדיר כפאתטיות באותה מידה. עם זאת, יעל מסרבת לקבל את הנרטיב המקובל של 'קבלת השונה'. היא טוענת שאהבה עצמית אמיתית היא שקטה ופנימית, ואינה דורשת אישורים חיצוניים או חשיפה אינטימית בוטה. הדיון מסלים לתיאורים גרפיים ושימוש בשפה ישירה מאוד כדי לתאר את סלידתה מהטרנד, תוך שהיא מצביעה על הצביעות של משפיעניות שבסופו של דבר עושות הכל כדי לרזות, מה שמוכיח לטענתה שהאידיאולוגיה שלהן הייתה מלכתחילה הצגה.