המעבר הדרמטי של כלכלת ישראל למצב של 'כלכלת מלחמה' קבועה מעמיד בסיכון חסר תקדים את החוסן החברתי והפיסקלי של המדינה לעשורים הבאים. השינוי בסטטוס התקציבי של שנת 2026, שהפך מתקציב של 'צמיחה פוסט-מלחמה' לתקציב מלחמה פעיל תחת מבצע 'שאגת הארי', חושף את השבריריות של התחזיות הכלכליות מול המציאות הביטחונית המשתנה. ההחלטה להכפיל את תקציב הביטחון ל-143 מיליארד שקלים מסמלת שינוי פרדיגמה עמוק בכלכלה הישראלית, שבו הביטחון דוחק הצידה את כל שאר סדרי העדיפויות האזרחיים. חלוקת המשאבים החדשה אינה רק עניין של מספרים, אלא ביטוי לסדר עדיפויות המעדיף התעצמות צבאית על פני שירותים חיוניים כמו בריאות, חינוך ורווחה, מה שעלול להוביל לשחיקה ארוכת טווח באיכות החיים של האזרח הישראלי.
הדינמיקה בין משרד האוצר למשרד הביטחון הגיעה לנקודת רתיחה, כאשר האוצר נאלץ להשלים עם גירעון של 5.1%, חריגה משמעותית מהיעדים המקוריים. הגדלת הגירעון ל-5.1% מהתוצר בתקופה של ריביות עולמיות גבוהות מטילה עול כלכלי כבד על הדורות הבאים ומסכנת את דירוג האשראי של ישראל. בעוד שהשוק הפיננסי הישראלי מפגין חוסן יחסי, הריבית הגבוהה שהמדינה נדרשת לשלם על חובותיה הופכת למשקולת שסוחטת את התקציב הפנוי להשקעות בתשתיות ובמנועי צמיחה. הדיון חושף כיצד המדינה נאלצת ללוות כספים בתנאים פחות אופטימליים, מה שמעביר עושר מהציבור לידי בעלי החוב.
במקביל לקיצוצים הרוחביים הכואבים במשרדי הממשלה, בולטת ההחלטה הפוליטית לשמר ואף להגדיל את הכספים הקואליציוניים בסך של 5 מיליארד שקלים. ההימנעות מקיצוץ בכספים הקואליציוניים, תוך כדי פגיעה בבריאות וברווחה, חושפת את סדר העדיפויות הפוליטי שגובר על ההיגיון המקרו-כלכלי בשיאה של מערכה צבאית. עמליה דואק מדגישה כי כספים אלו מופנים למוסדות שאינם מעודדים צמיחה ואף מדכאים השתתפות בשוק העבודה, מה שמעמיק את הפערים הכלכליים ומעורר תסכול ציבורי רב. הבחירה המודעת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה נתניהו להקריב רפורמות כלכליות כמו רפורמת החלב לטובת שרידות הקואליציה היא עדות למחיר הפוליטי של המלחמה.
לסיכום, ישראל נכנסת לעידן כלכלי חדש ומאתגר שבו 'הביטחון' הוא לא רק סעיף תקציבי אלא הכוח המניע של המדיניות כולה. המעבר מהשקעה בצמיחה להוצאה על חימושים וציוד צבאי מייצר בנצ'מרק חדש שיהיה קשה מאוד לסגת ממנו בעתיד. בעוד שהמשק מפגין עמידות מול הזעזועים, השאלות על המחיר החברתי, על עומס החוב שיעבור לילדים ועל הפוליטיזציה של התקציב נותרות פתוחות ומאיימות על היציבות הלאומית בטווח הרחוק.